שינוי הפרופיל הצבאי
וערעור על החלטות רפואיות
   

האזרח מול צה"ל - חובות הצבא בקבלת החלטות

מאת ד"ר רן מובשוביץ, עו"ד


תכופות אנו נתקלים במקרים בהם הרשות השלטונית, מיוצגת ע"י גורמים רבים ושונים (יהא זה הצבא, שר, ראש עירייה, פקיד בכיר, ועדת מכרזים, מנכ"ל של משרד ממשלתי, מנהל וכן הלאה), מחליטה באופן שנראה על פניו מופרך או מקומם. כאשר אותה החלטה פוגעת בנו, האזרחים או החיילים, פתוחה בפנינו הדלת לפנות לערכאה המנהלית הנכונה ולהביא המקרה לביקורת שיפוטית.

כלל ידוע ומפורסם הוא כי הרשות השלטונית חייבת לשקול החלטתה בצורה סבירה ולא שרירותית, תוך עמידה על עקרונות של צדק טבעי ושוויון, בשקיפות מלאה ותוך מתן הזדמנות הוגנת לצד הנפגע להשמיע טענותיו אל מול הנמקתה.

להלן דוגמאות למבחנים שלאורם תיבחן החלטת הרשות המנהלית

העדר הנמקה – על הרשות לנמק ולפרסם את הנימוקים לקבלת ההחלטה.

העדר סבירות – על החלטת הרשות להיות סבירה בהתאם לנסיבות. סבירות היא איזון בין כל השיקולים הראויים.

חשש למשוא פנים וניגודי אינטרסים – על החלטת הרשות להיות נקייה מהעדפות פסולות, והמחליטים עצמם חייבים להיות נקיי כפיים וחסרי קשר ישיר או עקיף למי מהמושפעים מהחלטתם.

חשש לשיקולים זרים – שיקול החורג ממטרותיו של החוק הוא שיקול זר ולכן פסול. החלטה המבוססת על שיקול שכזה דינה, בד"כ,ביטול.

הפליה ואי שוויון – יש לשמר את עיקרון השוויון ולהחילו על כל האזרחים, בכפוף לנסיבות שוויוניות. בימ"ש יבחן לא רק אם קיימת הפליה, אלא גם אם היא אינה מוצדקת.

הפרת חובה לפרסם הנחיות והוראות – על הרשות להביא לידיעת הציבור את הקריטריונים וההנחיות שקבעה למטרת החלטתה.

חובה להחלת מידתיות – האמצעי השלטוני הופעל רק במידה הראויה, ולא מעבר לנדרש. אין זה ראוי שהרשות תנקוט בסנקציה/פעולה חריפה יתר על המידה, תוף פגיעה לא מידתית באזרחים.

חובה לקיום הליך תקין – יש לקיים הליך הכולל בחינה עניינית ושיטתית של המסכת העובדתית, התייעצות עם גורמים מקצועיים מתאימים ובחינה אובייקטיבית של הסיטואציה.

פעולה בכפוף לסמכות ולדין – הרשות המחליטה חייבת לפעול ע"פ הסמכויות המוקנות לה בחוק ובתקנות. הרשות אינה יכולה להעדיף שיקולי יעילות על זכויות היסוד.

מתן הזדמנות הוגנת להשמיע טענות – יש לתת לנפגע אפשרות להגיב על מידע העשוי להשפיע על ההחלטה.

מתי יתערב בית המשפט

חוק בתי המשפט מתיר לבימ"ש העליון להתערב בכל מקרה שנראה לו שהתערבותו דרושה לשם השלטת הצדק במדינה ובלבד שאין העניין בסמכות בימ"ש או בי"ד אחר.

מן הכלל אל הפרט

יש בידי העותר לסעד של ביקורת שיפוטית (שיתכן ותוביל לביטול ההחלטה) "להציב" את המקרה הפרטני של עניינו במבחני העקרונות הכללים המפורטים למעלה. כך, ניתן להבהיר בכלים משפטיים את אותה תחושה מעיקה של חוסר צדק אשר אותה חולקים מרבית העותרים טרם פנייתם לערכאות.

תפקידו של עורך הדין

תפקידו של עוה"ד לבחון את העובדות ולנתח את המצב המשפטי שבד"כ הינו מורכב מכפי שנראה לעין, ולהמליץ על דרכי פעולה. ניתוח מקצועי יכול לחסוך לעותרים כסף רב ועגמת נפש במידה ויתברר שאין "קייס".

במקרים המתאימים יש להתכונן כהלכה לתכנן את המהלכים הנדרשים לקראת פעולה אפשרית ונקיטת אמצעים משפטיים בעתיד. ניהול אסטרטגי של תיק משפטי הוא אקט מקצועי הדורש ידע וניסיון ואין זה מומלץ לפעול באופן ללא ליווי של איש מקצוע הבקיא ברזי המשפט המנהלי.

הערה:

רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה מיועדת בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

 

 
 
 
לייבסיטי - בניית אתרים